מבט מפוקח על הלוואות בשעת חירום.

כל כך הרבה מדברים עכשיו על הלוואות, חלק מהפוסטים והמאמרים כל כך מתלהמים, מטיפים נגד הלוואות, נוזפים במי שזקוק להם, שופטים בחומרה את אלו שנקלעו לבעיות, ואני עובדת כל היום עם העסקים שפונים לעזרת הבנקים והמדינה עכשיו, אז גם אני רוצה לדבר על הלוואות.

הלוואה היא לא דבר טוב ולא דבר רע, הלוואה היא כלי, כמו צלחת. היא לא פסול והיא גם לא מקור כל הטוב וכמו בצלחת אם תשתמשו בה בשביל לשים עליה אוכל בריא ומזין ולשבת לארוחה משפחתית  – היא הדבר הכי טוב בעולם, אבל אם תשתמשו בה בשביל להשליך אותה אחד על השני – היא יוצרת נזק. כך גם הלוואות.

למשל, ההורים שלי ואני קנינו בית חדש וגדול, הם את שלהם ואני את שלי. עשינו את זה בתקופת זמן מקבילה, אבל בשלבי חיים שונים. הם ללא משכנתא ואני עם. אבל כך יצא שהם עברו לבית הגדול, החדש והיפה שלהם כשהם בני 60 ואני נעזרתי במשכנתא בשביל לעבור לבית הגדול והיפה והחדש שלי שאני בת שלושים ומשהו וזכיתי לגדל את ילדיי בבית הזה כבר למעלה מעשור.

מה לומדים מכאן? שההלוואה היא כלי. כלי אשר מאפשר לנו, בתנאים נכונים, לקדם את עצמנו לזרז הליכים ולקצר את הדרך למטרה הבאה. סוג של קיצור דרך בשביל להגיע בשלב מוקדם יותר, למשהו שבלי הלוואה ייקח לנו יותר שנים להגיע אליו. דמיינו מישהו שיפתח איזה שהוא עסק והוא מתחיל לעבוד בו והעסק מצליח והוא חושב לעצמו שכבר הגיע הזמן לפתוח עוד סניף. אם הוא ירצה לחכות ולא להיעזר בהלוואה הוא יצטרך לשים בצד בערך 10 שנים כל חודש ורק אז הוא יוכל לפתוח את הסניף הבא שלו, בעוד עשור. לעומת זאת, הוא יכול לחסוך שנה או שנתיים, לבקש הלוואה לפתוח את הסניף החדש בעזרת חלק מההון העצמי וחלק הלוואה ולהחזיר מהרווחים של הסניף החדש את תשלומי ההלוואה ואז הוא יכול הרבה יותר מהר לשלם אותה וכבר בעוד ארבע או חמש שנים הוא בעצם יוכל לגדול ולפתוח את הסניף השלישי, אז הוא יוכל גם לחסוך בחלק מההוצאות (היתרון לגודל) ולהרוויח יותר, וכולי וכולי.

כלכלנים מדברים הרבה על אשראי “טוב” ואשראי “רע” אשראי נכון ובריא לעסק (כמו זה שתיארתי כאן), מול אשראי מזיק, לא נכון, אשראי שאינו בונה את העסק אלא מכסה על בורות, על חורים, על התנהלות כלכלית לא נכונה.

הרבה אנשים מפתחים “אנטי” להלוואות וחוששים מהם, הרבה יועצים לכלכלת המשפחה מטיפים נגד הלוואות ואני רוצה לאזן. אז נכון שהלוואות לא תמיד נכון לקחת, נכון שצריך לקחת את ההחזר בחשבון, נכון שצריך להשתמש בכלי הזה בצורה מדודה, נכונה, מאוזנת. אבל זה כלי. לפעמים הלוואה לעסק היא הדבר הנכון ביותר, הבונה ביותר, המתאים ביותר.

ועוד מילה אחת בנושא. נכון שעסק (וגם בית) צריך לדאוג לרזרבה, צריך לא לחיות על הקצה ולהיות מוכן למצבי חירום כמו זה שאנחנו נמצאים בו. אבל כרגע, במצב החירום הזה, יכול להיות שכדאי כן לעזור לעסק עם הלוואה באופן חד פעמי במקום לסגור אותו. אני בטוחה שכל העסקים שעכשיו נעזרים בהלוואה במקום להיעזר ברזרבות שלהם, ידאגו לפעם הבאה לרזרבות ולשים בצד. אבל עכשיו הברירה היא לפעמים להיות או לחדול.

אז בפראפראזה על המשפט שבחרתי ככותרת אני מחלקת את ההלוואות לשלושה סוגים:

ק – קפיצה

מ – מחסור

ח – חירום

בידקו את ההלוואות של העסק שלכם באיזה סוג מהקמ”ח אתם מתשתשים?

מן הצד השני, אתם, בעלי עסקים יקרים, אתם רוצים וצריכים את עזרת המדינה עכשיו, ונכון גם שתקבלו אותה, אבל זה לא הזמן לסגור הלוואות קיימות, להחליף אשראי רגיל באשראי מוזל ומסובסד. לא הבנקים רוצים בזה ולא הציבור כולו (דרך ערבות המדינה) צריך לשלם את ההלוואות הקודמות שלכם. לא שמתם בצד, נקלעתם למצוקה תזרימית מובנת ומקובלת, הכל נכון, בואו, בקשו הלוואה נכונה ומינימלית. אחרי שהכל ייגמר, נבנה מחדש את תיק האשראי שלכל בצורה כלכלית נכונה ונבונה, נראה מה ההחזר הנכון בשבילכם וכיצד תוכלו לשקם מחדש את העסק בצורה המיטבית. ואז, נבנה בתחזית הכלכלית שלכם גם רזרבה חודשית, כזו שתוכלו לזיר בצד למשבר הבא, שהלוואי ולא יגיע…

בריאות לכולם.

נעמי סעדה היא יועצת עסקית כלכלית. בימים רגילים היא מסייעת לעסקים להתחבר למספרים שלהם, מרצה ויועצת פיננסית, כותבת תוכניות עסקיות ובונה כלים כלכליים לעסקים. בימי קורונה אלו היא מסייעת לבעלי עסקים לבקש הלוואות של ערבות המדינה מהבנקים.